הבסיס לדיון הוא מודל לשינוי מערכתי של FSG* וזאת מתוך הבנה שאנו מבקשים שהדבר אותו נרצה להבטיח כבר-קיימא יעיד על שינוי מערכתי עמוק (המורכב משלוש שכבות המודל). .Kania, J., Kramer, M., & Senge, P. (2018).

בחשיבה תוצאתית עובדים עם עץ בעיה, מנסחים מודל לוגי ותיאוריית שינוי ועובדים עם תוכניות עבודה.

אל מול אינטרסים שונים-שקלול תמורות כאשר מובילים מהלך לאורך זמן, נדרשים לנהל את המתח שבין שמירתו ללא שינוי

לאורך הדרך מטה היוזמה סייע לשותפויות הללו לגבש תאורית השינוי, תוכניות העבודה, תכנית למדידה והערכה וכן תכלול סימון דרכים שיסייעו לנו לצמצם את עיקרי המהלך לכדי ליבה אחת יציבה ומרוכזת, ולשם כך ניעזר במודל לשינוי מערכתי של FSG.

כאשר מובילים מהלך לאורך זמן, נדרשים לנהל את המתח שבין שמירתו ללא שינוי לבין התאמתו לקהלי יעד, שותפים

להיעזרות בגורם מקצועי אשר יוביל את תהליכי ההערכה והמדידה וידאג לכך שהמערכת תתפקד כנדרש ותייצר מענה הערכתי מערכת להעברת שאלונים, איסוף המידע ויצירת דוחות במסגרת אורחא אנו עובדים עם חברת "קיימא" המציעה פתרונות כמובן גם לדאוג להעברה עצמאית של השאלונים ובהמשך לניתוח הנתונים ולהנגשתם – אך לשם כך יהיה להקים או לאמץ מערכת

בין גורמים שונים מתי תתאים תדירות חודשית/דו-חודשית: · ליווי שותף של הפעילות: בקרה, קבלת תמונה מערכתית

ניתן להניח על השולחן את תאוריית השינוי של המהלך.

מבוא מפה זו מבקשת לשמור על ליבת המהלך באמצעות סדירויות מערכתיות שייאפשרו ניהול, מעקב, בקרה, קבלת החלטות