מפת קוטב הדרום

מתווה זה כולל הצעה לתהליך גיבוש מפת קוטב הדרום ולמענה על השאלה: מה הדבר שאנחנו רוצים שיהיה בר־קיימא?

הנחות מוצא לתהליך

• לדיון זה קדם דיון אודות "לשם מה" (קוטב הצפון). הבנו מה התכלית אליה שואפת העיר.

• הבסיס לדיון הוא מודל לשינוי מערכתי  של FSG וזאת מתוך הבנה שאנו מבקשים שהדבר אותו נרצה להבטיח כבר-קיימא יעיד על שינוי מערכתי עמוק (המורכב משלוש שכבות המודל).

תהליך העבודה

חלק א

1. מציגים בכל פעם רכיב אחר ממודל FSG, מניחים דף עם שם הרכיב, ומבקשים מהמשתתפים לכתוב ביחס לכל רכיב על פתקיות: מה מתוך מה שקורה ביוזמה, אני מבינה שהכרחי שיישאר. מה מצוי בליבת המהלך. בתום הצגת ששת הרכיבים יהיו לנו שישה דפים עם פתקיות עליהם (ניתן לאחד את ההתייחסות לשני הרכיבים של הרובד החצי-גלוי).

2. נחדד - השאלה איננה מה אנחנו עושים הכי טוב או מה הצלחנו לקדם, אלא מה הכי חשוב ומרכזי בעבור התכלית שלנו– גם אם עוד יש מה לשפר בו.

3. לאחר שנרשמו פתקיות ביחס לכל המרכיבים – מאגמים ויוצרים תמונה הכוללת את סך המחשבות שעלו ביחס לשאלה - מה צריכה להיות ליבת המהלך בכל אחד מהרכיבים.

4. מפענחים יחד מה צריך בכדי להחליט (לבחור מתוך שפע דברים שנכתבו או לתקף את המעט שנכתב):  את מי עוד צריך לשתף בחשיבה? אילו נתוני מדידה והערכה כדאי שיהיו לנו?

חלק ב

איסוף נתונים נדרשים להחלטה: קבוצות חשיבה עם קהלי יעד נוספים / איסוף נתוני הערכה רלוונטיים וכיוצ"ב.

חלק ג

1. נתבונן בכל הנתונים שאספנו ונראה האם יש פתקיות נוספות שנרצה להוסיף למודל FSG שלנו.

2. נתבונן שוב על כל מה שנרשם במודל ה-FSG ונזכה במדבקה עגולה כל פתקית ש:

   • אנחנו מזהים קשר חזק בין הכתוב לבין המצפן שגיבשנו

   • הכתוב בה צוין כבעל משמעות גם בהיוועצות שעשינו עם קהלי יעד נוספים

   • נתוני הערכה מחזקים את החשיבות של הכתוב בפתקית כמשפיע על הדבר אליו אנו מכוונים.

   באופן זה יהיו לנו פתקיות בעלות 0-3 מדבקות.

3. פתקיות שעליהן 3 מדבקות יישארו על גבי המודל, פתקיות שעליהן 1-2 מדבקות יועברו לדיון, פתקיות ללא מדבקות יורדו (לעת עתה), נחדד שפתקיות שיורדות אינן מסמנות שהכתוב בהן יחדל מלהתקיים, אלא רק שהן לא הדבר הקבוע ההכרחי למהלך שלנו לאורך שנים קדימה.

4. נדון בכל אחת מהפתקיות שלהן 1-2 מדבקות: נעלה טיעונים בעד ונגד הכללת הכתוב במודל ה-FSG שלנו. לאור טיעונים אלו אנשי העיר יקבלו את ההחלטה.

5. נתבונן שוב על המודל המעודכן ונבחן:

   • האם הוא אכן מקדם את ה"לשם מה" שלנו

   • האם אנחנו יודעים לנמק את הבחירה ברכיבים שכללנו בו.

   • באיזה אופן המודל קוהרנטי – התפיסות שהגדרנו משתקפות גם ברובד הגלוי והחצי גלוי (למשל: ככל שבחרנו לכלול תפיסות של הכללה – באיזה אופן יחסי הכוחות שברובד החצי גלוי הן אכן מכלילות? באיזה אופן המדיניות והפרקטיקות מכלילות?)

כעת כשברור לנו מה הדבר שאנחנו מבקשים לשמר כבר-קיימא ולשם מה, כשיש לנו שני קטבים חזקים שישמרו על יציבות, נשאל את עצמנו איך נדאג לקיימות שלו ונעזר לצורך כך במפות הנושאיות.