תוצאות חיפוש

המסמך מציע מסגרת סדורה לחילוץ ידע יישומי מעשייה חינוכית־חברתית. הוא מציג ארבע אבני דרך להפיכת ניסיון מקצועי לתובנות ולעקרונות פעולה, מתודולוגיות לחשיפת ידע סמוי והנחיות לשימוש אחראי בבינה מלאכותית. המסגרת מסייעת ליצור תוצרי ידע מנומקים, שימושיים ומותאמים לקהלים ולהקשרים שונים. עוד על הדרך תכנון חכם ערכת נכסים וחסמים העזה, שותפות, אייג'נסי הסיפור על הקמת הפנימייה לשכבה י"ב מתיכון נופי הבשור באשכול בעקבות השבעה באוקטובר רְשׁוּת מקומית הסיפור על תהליכי מתן משמעות ללמידה רגשית־חברתית בבני ברק אבני דרך לחילוץ ידע יישומי סטנדרטים והנחיות כתיבה ד"ר הלה כץ־ברגר תאריך פרסום: יולי 2026 למידה ארגונית# חילוץ ידע# מהלך רשותי# המסמך מציע מסגרת מקצועית סדורה לחילוץ ידע יישומי מתוך עשייה חינוכית־חברתית. הוא נועד לסייע להפוך ידע סמוי – שיקולי דעת, התאמות, אינטואיציות והחלטות שנוצרות במהלך העבודה – לידע מנוסח, מנומק וישים, שאפשר ללמוד ממנו ולהפעילו בזהירות בהקשרים נוספים. המסגרת מבחינה בין פיתוח, הערכה וחילוץ ידע, ומגדירה מוקדים מרכזיים ללמידה ביוזמת אורחא. בלבה ארבע אבני דרך: ארגון שאלת הלמידה; תיאור ממוקד של העשייה בפועל; מתן משמעות באמצעות זיהוי דפוסים, מנגנונים והקשרים; ותרגום הלמידה לתובנות ולעקרונות פעולה מעשיים, תוך הבהרת תנאי היישום וגבולותיו. לצד זאת מוצגים עקרונות לעבודה חקרנית, אמפתית ועצמאית, וכן שלוש מתודולוגיות לחילוץ ידע סמוי: ריאיון רפלקטיבי, חקר פרקטיקה בצוות ושחזור לאחור. פרק ייעודי עוסק בשימוש אחראי בבינה מלאכותית ככלי תומך שאינו מחליף שיקול דעת מקצועי. המסמך חותם בהנחיות לעיצוב תוצרי ידע איכותיים המותאמים לקהלים ולשימושים שונים ובמילון מונחים המבסס שפה מקצועית משותפת. לקריאה

יוצרים דרכים לצמיחה רגשית־חברתית באמצעות פיתוח ידע יישומי מההקשר הישראלי המקומי אורחא בעברית זאת דרך. יצאנו לדרך כדי לפתח מפה של ידע יישומי מההקשר הישראלי על טיפוח מיומנויות רגשיות וחברתיות ותנאים מצמיחים בהיותם מנוף לקידום שיוון הזדמנויות. מפה יכולה להיות משורטטת דרך הליכה בשטח וזיהוי התוואי האפקטיבי, המרהיב, הבטוח והמלמד ביותר, או דרך מחקר ופיתוח ממבט על, למשל מנקודת תצפית שחולשת על השטח. יוזמת אורחא של ‘יד הנדיב’ פועלת בשתי דרכים כדי לשרטט את מפת היידע יישומי: דרך שטח בשותפות. בהקשר. בעשייה. מהצפון עד לדרום, רקמנו שש שותפויות המחוללות התערבות רב שנתית בהקשר ייחודי, ומבוססת על תיאוריית שינוי מותאמת. השותפות היא רב מגזרית ומורכבת מרשות מקומית ומארגונים בעלי מומחיות רלוונטית. תוך בניית יכולות מערכתיות, תיעוד, מדידה וחילוץ הידע, אנחנו שואפים להפיץ את חוכמת השטח ולהרחיב את מעגלי ההשפעה. לראות את השינוי קורה דרך מו"פ מקומי. מחובר. יישומי. את החוכמה ואת הניסיון של העשייה המקומית אנחנו במטה אורחא מחלצים ומתרגמים לידע מקצועי ומהודק שמחובר לשדה ורלוונטי להקשר הישראלי. זהו ידע על התנאים שבהם בני אדם משגשגים, על התפתחות של מיומנויות רגשיות־חברתיות, על שינוי מערכתי ועל פדגוגיה כמהלך מתהווה. לגלות את הידע מטה יוזמת אורחא מוביל את שתי הדרכים באמצעות עבודה אסטרטגית מיודעת נתונים, תמיכה בתהליכי פיתוח, הטמעה, מחקר ולמידה בסטנדרט יישומי גבוה. אנחנו מאמינים שכשיוצרים דרך כזו אמנם מגיעים לנופים מרהיבים אבל לעיתים גם נכנסות אבנים לנעליים, זאת טיבה של דרך משמעותית. השיטוט כאן באתר יוביל אתכם ללמוד ולהתרשם מתוצרים של דרך מגוונת, משותפת, מקצועית, עם מהמורות ועם הישגים. עוד על אורחא מה מעניין אותך לגלות? תנאים מצמיחים# שינוי מערכתי# קיימות# SEL מיומנויות# מהלך רשותי# הערכה ומדידה# שותפויות# חדש מהדרך שייכות מפה מושגית, עקרונות, פרקטיקות והקשרים למידה רגשית־חברתית בחינוך בישראל יוזמת אורחא, נתוני שלוש פעימות תשפ"ד-תשפ"ה לעבור את מחסום דלת הכיתה הסיפור על צמצום המרחק בין רעיון חינוכי לשינוי ממשי בהטמעת SEL בגני תקווה שותפים לדרך

עוד על הדרך למידה רגשית־חברתית בישראל ממצאים ראשוניים מחמש רשויות מקומיות שביוזמת "אורחא" איכות ההטמעה כמנבאת הצלחה בהתערכויות רגשיות-חברתיות דוח מחקר האקלים הכיתתי כגורם מתווך בקידום מיומנויות רגשיות־חברתיות בקרב תלמידים דוח מחקר נתוני שותפות נהריה – חינוך למקום מבוססSEL מכליל מתוך הדוח: למידה רגשית־חברתית בחינוך בישראל; ממצאים ראשונים מחמש רשויות מקומיות שביוזמת אורחא כתיבה פז הורביץ, ד"ר נעם לפידות-לפלר, ד"ר עינת קליידר-טסלר תאריך פרסום: אפריל 2025 הכללה# SEL מיומנויות# דוח זה מציג את ממצאי המדידה הראשונה של שותפות נהריה, המקדמת מודל ייחודי של חינוך למקום מבוסס SEL מכליל. המהלך נועד לחזק מיומנויות רגשיות־חברתיות, תחושת שייכות והכללה בקרב תלמידים וצוותי חינוך, בהתאמה לאתגרים ("כאבים") הייחודיים של העיר. הדוח מתבסס על שאלונים שנאספו בקרב 325 אנשי חינוך ו־1,967 תלמידים מ־11 בתי ספר יסודיים. הממצאים מצביעים על רמות גבוהות של מסוגלות עצמית, אמפתיה ויחסים בין־אישיים בקרב המורים, לצד ויסות רגשי כתחום לחיזוק. בקרב התלמידים בלטו לחיוב מדדי מסוגלות עצמית ואמפתיה, בעוד שזיהוי רגשות וניהול עצמי נמצאו כזקוקים לחיזוק. כמו כן נמצאו תחושת שייכות ואקלים בית־ספרי חיוביים, רמת שחיקה נמוכה יחסית בקרב המורים ותנאים ארגוניים חזקים התומכים בהטמעת SEL ובהובלת שינוי מערכתי. לקריאה

טיפוח תחושת שייכות באמצעות פדגוגיה מבוססת מקום, ההופכת את העיר למרחב למידה מכליל המחבר את התלמידים לעצמם, לקהילה ולעיר. יש לי מקום מהלך ה־SEL הרשותי בנהריה נקודת המוצא ערכת החינוך מתמודדת בשנים האחרונות עם נטייה של המבוגרים לפתור בעיות במקום הילדים, מה שמקשה על פיתוח עצמאות והתמודדות עם אתגרים ברמת הפרט וברמת הקבוצה ויוצר מתח בין תפיסות חינוכיות לציפיות הורים. נקודת המוצא נקודת המוצא הדרך שינוי בארגון מערכת השעות ומבנה המשרה של צוותים חינוכיים, מאפשר יישום פרקטיקות המחזקות מסוגלות עצמית, מודעות חברתית וקבלת החלטות אחראית, בתמיכת מעבדות פיתוח רשותיות. נקודת המוצא הדרך יעד המהלך קהילה חינוכית המהווה סביבה מאפשרת ומצמיחה, בה ילדים ומבוגרים מתמודדים עם אתגרים באופן אישי וקבוצתי, ופועלים יחד מתוך מסוגלות, אחריות וחוסן. נקודת המוצא יעד המהלך נקודת המוצא נהריה מתמודדת עם כיתות הטרוגניות בהן אחוזים גבוהים של עולים חדשים ותלמידי חינוך מיוחד. קושי במתן מענה מותאם לכל תלמיד, מותיר תלמידים מאחור ומוביל לשחיקת צוותי החינוך. הדרך טיפוח תחושת שייכות לכל תלמיד ותלמידה באמצעות פדגוגיה מבוססת מקום ולמידה במרחבי העיר. הפיתוח מתבצע בקהילות למידה של צוותי חינוך ומלווה במודל הערכה עירוני המותאם לאוכלוסיה המגוונת בעיר. יעד המהלך עיר שהיא מקום מכליל ומצמיח ללמידה, מטפחת חיבור לעצמי, לקהילה ולעיר ומקדמת השפעה על הקהילה ותחושת שייכות. נקודת המוצא כאן התחלנו העיר נהריה ממוקמת בקו החזית בצפון הארץ, ומתמודדת עם אתגרים חינוכיים ייחודיים: שיעור גבוה מהממוצע של עולים חדשים (כ-800 תלמידים עולים בשלוש השנים האחרונות), שיעור גבוה במיוחד של תלמידי חינוך מיוחד (כ-30% מעל הממוצע הארצי), ושיעור גבוה של תלמידים בכיתות חינוך מיוחד במוסדות רגילים (כ-35% מעל הממוצע הארצי). משמעות הנתונים היא כיתות הטרוגניות במיוחד, המאופיינות בריבוי תלמידים הזקוקים להתאמות ומענים אישיים, שחיקה בקרב אנשי החינוך, ותחושת חוסר שייכות והיעדר מסוגלות ללמידה של הילדים. אלה באים לידי ביטוי בהדרה, ירידה בהישגים ועלייה בהתנהגויות סיכון. הדרך שלנו כאן מתחולל השינוי תיאוריית השינוי שלנו מבוססת על ההבנה שאתגריה הייחודיים של העיר מחייבים מענה חינוכי מותאם ורב־ממדי. חינוך למקום המשלב למידה רגשית־חברתית וגישה מכלילה מהווה מנוף מרכזי להתמודדות עם אתגרים אלה. מודל משולב זה מאפשר לצוותים החינוכיים "לראות" את הילדים והילדות בהיבטים רחבים שאינם באים לידי ביטוי בכיתה, מפתח תחושת שייכות למקום ולקהילה, מצמצם הדרה של תלמידים ותלמידות מרקעים ויכולות שונים, ומחזק את החוסן והמסוגלות של כלל באי מערכת החינוך. המיומנויות המרכזיות שאנו מטפחים ביסוס זהות עצמית זיהוי חוזקות וחולשות תודעה של צמיחה תחושת מסוגלות בהתמודדות עם קושי ניהול רגשות והתנהגות היכולת להפגין את רגשותיי באופן מותאם להקשר ולסיטואציה ולהביע את עצמי באופן מווסת עבודת צוות למידה שיתופית תוך הפגנת רגישות חברתית- תרבותית ערוצי העשייה המרכזיים שינוי החומרה החינוכית והצורה בה פועלת המערכת מאפשר שינוי בשני מוקדים מרכזיים: היום אני רק מחנכת – הרחבת תפקיד המחנכת דרך מפגשים כיתתיים, קבוצתיים ואישיים מייצרת הזדמנויות מובנות להתמודדות עם אתגרים, בניית קשר ואמון וקידום שיח חברתי-רגשי בכיתה כשהמחנכת משמשת מודל לפיתוח מסוגלות ופתרון בעיות. למידה שכבתית – שתי כיתות לומדות עם שלוש מורות בקבוצות מגוונות. כך התלמידים מפתחים אחריות על תהליך הלמידה שלהם, ומחזקים מיומנויות ניהול עצמי ועבודת צוות. פעילויות רוחביות לקידום המיומנויות: מעבדות פיתוח ויישום – פיתוח וחשיבה משותפת של צוותי החינוך של פתרונות ופרקטיקות לאתגרים חינוכיים בנושאים חברתיים רגשיים. המעבדות מתקיימות בבתי הספר ובנוסף מעבדות רחבות עירוניות, בליווי מנחים מהארגונים השותפים. מנגנונים תומכי שינוי בר קיימא – 1. הערכה כמלווה תהליך שינוי ועבודה מיודעת נתונים; 2. פיתוח וחיזוק מנהיגות ביניים עירונית - מנהיגות חינוכית, יועצות, רכזות הערכה, מובילי SEL בית ספריים. העשייה בשטח למידה במרחבי העיר – מהלך רשותי מובנה בהיקף חסר תקדים של 120 שעות (כ-4-6 שעות שבועיות) שנתיות לילדיי נהריה, במסגרתה הלמידה מתרחשת במגוון מרחבים בעיר (אתרים, משאבי טבע, עסקים קהילתיים). הלמידה מתבצעת בשלושה היבטים: חקירת המקום - הכרת המרחב המקומי; למידה באמצעות המקום - שימוש במרחב כפלטפורמה ללמידה; והשפעה למען המקום – חיזוק המסוגלות ותחושת השייכות והמשמעות. מערך הכשרות והתפתחות מקצועית - קהילות מקצועיות מפתחות את מסוגלות צוותי החינוך ומתמקדות בפרקטיקות SEL מכליל, מובילות את המהלך הפנים־ארגוני ומחזקות את חוסנם המקצועי. מובילות מדידה והערכה מהרשות מפתחות כלים ייחודיים ויוצרות שיח על נתונים באופן סקרני ולא שיפוטי, המשמש כבסיס לפיתוח עשייה פדגוגית מותאמת. השותפים לדרך נקודת המוצא קידום למידה רגשית-חברתית בישראל נקודת המוצא מקום של אנשים נקודת המוצא יעד המהלך לכאן נרצה להגיע מערכת חינוך עירונית מכלילה, המאפשרת לכל תלמיד ותלמידה, איש ואשת חינוך להצליח ולצמוח דרך חיבור משמעותי לעצמי, לקהילה ולמרחבי העיר. מערכת שבה הלמידה חורגת מגבולות הכיתה והופכת את העיר למרחב למידה המזמן לכולם חווית הצלחה, שייכות והשפעה. 78,000 תושבים 11 בתי ספר יסודיים במהלך 32 גנים במהלך (5 מהחינוך המיוחד) ידע יישומי "נתוני שותפות נהריה – חינוך למקום מבוססSEL מכליל" מתוך הדוח: למידה רגשית־חברתית בחינוך בישראל; ממצאים ראשונים מחמש רשויות מקומיות שביוזמת אורחא

דרך שטח בהקשר. בשותפות. בעשייה. רשויות מקומיות הן 'שטח' שאפקטיבי לפעול בו – הן נטועות היטב בהקשר המקומי ויש להן את היכולת ליצור שינויים מבניים ומערכתיים ברי קיימא אל מול האתגרים הייחודיים למקום. אתגר חברתי מורכב כמו שוויון הזדמנויות, מחייב מגוון סוגים של מומחים שפועלים יחד. לכן, יצרנו שש שותפויות רב־מגזריות שמורכבות מהרשות המקומית ומארגונים בעלי מומחיות הרלוונטית לאתגר ה-SEL המקומי ולאימפקט הרצוי. במהלכים רב־שנתיים כל אחת מהשותפויות בשטח מקדמת תיאוריית שינוי אחרת ויוצרת דרך חדשה באמצעות עשייה ענפה של פיתוח מודלים ופרקטיקות, תפיסות ומדיניות, וכל זאת תוך בניית יכולות מקומיות, והטמעת תהליכי הערכה ומדידה וחילוץ ידע. באקה אל־גרבייה בני ברק גני תקווה נהריה אשכול מע’אר נהריה טיפוח תחושת שייכות באמצעות פדגוגיה מבוססת מקום, ההופכת את העיר למרחב למידה מכליל המחבר את התלמידים לעצמם, לקהילה ולעיר. עוד על המהלך הזה מע’אר יצירת מרחב חיים משותף בקהילה רב־עדתית באמצעות "מסע מעברים", המחבר בין תלמידים, מנהיגות נוער וצוותי חינוך. עוד על המהלך הזה באקה אל־גרבייה פיתוח מודל רשותי ואקסלרטור חינוכי ללמידה רגשית־חברתית בחברה הערבית, המבוססים על התרבות המקומית ומקדם שייכות, זהות, אייג'נסי ומיומנויות רגשיות. עוד על המהלך הזה בני ברק יצירת תשתית עירונית לרווחה רגשית־חברתית, המחזקת את יכולתם של צוותי החינוך ללוות תלמידים בהתמודדות עם אתגרי החיים. עוד על המהלך הזה גני תקווה יצירת סביבה חינוכית המאפשרת לילדים להתמודד בעצמם עם אתגרים, ומטפחת מסוגלות, אחריות, חוסן ומודעות חברתית. עוד על המהלך הזה אשכול יצירת מרחב שבו בני ובנות נוער מובילים, יוצרים ומשפיעים באמצעות פסטיבל אמנות המחזק מסוגלות, חוסן ותקווה. עוד על המהלך הזה

המסמך מתאר הטמעת למידה רגשית-חברתית (SEL) בגני תקווה. באמצעות מעבדות בית-ספריות, עיגון סדירויות ופיתוח מהשטח, חצה השינוי את דלת הכיתה. כדאי לקרוא תכנון חכם ערכת נכסים וחסמים העזה, שותפות, אייג'נסי הסיפור על הקמת הפנימייה לשכבה י"ב מתיכון נופי הבשור באשכול בעקבות השבעה באוקטובר כיצד מודדים מיומנויות רגשיות-חברתיות בגילאים הצעירים? ממצאי מחקר תוקף פסיכומטרי ופדגוגי רְשׁוּת מקומית הסיפור על תהליכי מתן משמעות ללמידה רגשית־חברתית בבני ברק לעבור את מחסום דלת הכיתה הסיפור על צמצום המרחק בין רעיון חינוכי לשינוי ממשי בהטמעת SEL בגני תקווה כתיבה: יובל נבו, ד"ר הלה כץ־ברגר תאריך פרסום: יוני 2026 הכשרת צוותי חינוך# פיתוח פדגוגי# דרך מקרה# חסמים# חילוץ ידע# שינוי מערכתי# SEL מיומנויות# מהלך רשותי# הערכה ומדידה# שותפויות# מסמך בסדרת "דרך מקרה" של יוזמת אורחא הבוחן כיצד לגשר על הפער שבין רעיון פדגוגי חדשני לבין שינוי ממשי בכיתה, תוך התמקדות בהטמעת למידה רגשית-חברתית (SEL) במערכת החינוך בגני תקווה. המהלך התמודד עם אתגרי חוסן ומערכות יחסים דרך מודל ייחודי של "מעבדות SEL" בית-ספריות ועירוניות, שבהן הצוותים פיתחו מענים מותאמים מהשטח. המסמך מנתח את התהליך דרך המתח הארגוני בין גילוי (פיתוח וניסוי) למיצוי (עיגון בסדירויות, תפקידים ומנגנונים רשותיים). לצד שימוש בנתונים ובמנגנוני הערכה, מודגשת חשיבות בניית היכולת של המבוגרים והעברת הובלת המהלך לצוותים המקומיים לטובת קיימות ארוכת טווח. לקריאה

יצירת מרחב חיים משותף בקהילה רב־עדתית באמצעות "מסע מעברים", המחבר בין תלמידים, מנהיגות נוער וצוותי חינוך. אדם מצמיח קהילה מצמיחה אדם מהלך ה־SEL הרשותי במע'אר נקודת המוצא ערכת החינוך מתמודדת בשנים האחרונות עם נטייה של המבוגרים לפתור בעיות במקום הילדים, מה שמקשה על פיתוח עצמאות והתמודדות עם אתגרים ברמת הפרט וברמת הקבוצה ויוצר מתח בין תפיסות חינוכיות לציפיות הורים. נקודת המוצא נקודת המוצא הדרך שינוי בארגון מערכת השעות ומבנה המשרה של צוותים חינוכיים, מאפשר יישום פרקטיקות המחזקות מסוגלות עצמית, מודעות חברתית וקבלת החלטות אחראית, בתמיכת מעבדות פיתוח רשותיות. נקודת המוצא הדרך יעד המהלך קהילה חינוכית המהווה סביבה מאפשרת ומצמיחה, בה ילדים ומבוגרים מתמודדים עם אתגרים באופן אישי וקבוצתי, ופועלים יחד מתוך מסוגלות, אחריות וחוסן. נקודת המוצא יעד המהלך נקודת המוצא מע'אר מתמודדת עם ניכור ומתח בין-עדתי. המעבר מבתי ספר יסודיים הומוגניים לחטיבות מעורבות מהווה נקודת קושי וחיכוך. הדרך טיפוח מיומנויות של מודעות, אכפתיות ואחריות פעילה דרך "מסע מעברים" לתלמידי כיתות ו' בהובלת מנהיגות נוער, וליווי מחנכות כמנטוריות לתהליך המעבר. ליווי צוותי החינוך והמנהיגות המקומית לטיפוח מיומנויות של מודעות, אחריות ואיכפתיות. יעד המהלך קהילה רב-עדתית מגובשת ובעלת תחושת שייכות חזקה בה מבוגרים וצעירים פועלים יחד להפחתת מתח בין-עדתי ויצירת מרחב חיים משותף כביטוי של אכפתיות ואחריות פעילה. אדם מצמיח קהילה מצמיחה אדם. נקודת המוצא כאן התחלנו מע'אר, העיר הדרוזית הראשונה בישראל. היא עיר מעורבת המורכבת משלוש עדות: דרוזית (60%), מוסלמית (20%) ונוצרית (20%). אירועי אלימות ב-2005 יצרו ניכור בין העדות בעיר ופגעו בתחושת השייכות. בבתי הספר העל-יסודיים קיימת אלימות על רקע עדתי, ושלב המעבר מבתי ספר יסודיים הומוגניים לחטיבות מעורבות מהווה צומת קריטי שזוהה כבעל פוטנציאל לייצר שינוי עמוק ומשמעותי. הדרך שלנו כאן מתחולל השינוי תיאוריית השינוי שלנו גורסת כי כאשר אנו מטפחים בקרב מנהיגות צעירה וצוותי חינוך מיומנויות של מודעות, אכפתיות ואחריות פעילה – אנו מחזקים את המוטיבציה והמסוגלות שלהם לפתח אצל התלמידים והתלמידות את היכולת לפעול באחריות ואכפתיות כלפי האחר והקהילה. תהליך זה תורם להגברת תחושת השייכות ולהפחתת מתחים בין קבוצות. המיומנויות המרכזיות שאנו מטפחים מודעות עצמית ומודעות לאחר היכולת להבין רגשות וצרכים שלי ושל האחר, לזהות חוזקות ואתגרים אכפתיות היכולת לחוש אמפתיה, לגלות עניין בשלום האחר ולפעול מתוך דאגה לרווחתו אחריות פעילה הרצון והיכולת לקחת חלק בקידום המטרות המשותפות ולפעול למען שיפור המצב ערוצי העשייה המרכזיים שינוי החומרה החינוכית והצורה בה פועלת המערכת מאפשר שינוי בשני מוקדים מרכזיים: היום אני רק מחנכת – הרחבת תפקיד המחנכת דרך מפגשים כיתתיים, קבוצתיים ואישיים מייצרת הזדמנויות מובנות להתמודדות עם אתגרים, בניית קשר ואמון וקידום שיח חברתי-רגשי בכיתה כשהמחנכת משמשת מודל לפיתוח מסוגלות ופתרון בעיות. למידה שכבתית – שתי כיתות לומדות עם שלוש מורות בקבוצות מגוונות. כך התלמידים מפתחים אחריות על תהליך הלמידה שלהם, ומחזקים מיומנויות ניהול עצמי ועבודת צוות. פעילויות רוחביות לקידום המיומנויות: מעבדות פיתוח ויישום – פיתוח וחשיבה משותפת של צוותי החינוך של פתרונות ופרקטיקות לאתגרים חינוכיים בנושאים חברתיים רגשיים. המעבדות מתקיימות בבתי הספר ובנוסף מעבדות רחבות עירוניות, בליווי מנחים מהארגונים השותפים. מנגנונים תומכי שינוי בר קיימא – 1. הערכה כמלווה תהליך שינוי ועבודה מיודעת נתונים; 2. פיתוח וחיזוק מנהיגות ביניים עירונית - מנהיגות חינוכית, יועצות, רכזות הערכה, מובילי SEL בית ספריים. העשייה בשטח קהילות חינוכיות בהובלה מקומית – ליווי צוותי חינוך ומנהיגות עירונית בפיתוח והטמעה של שפה, מיומנויות וכלים לטיפוח מודעות, אכפתיות ואחריות פעילה המותאמים לתרבות מע'אר. מסע מעברים - ליווי המסע של תלמידי ו׳ מבית הספר היסודי לח”טב: מסעות בקבוצות שיהוו את כיתה ז׳ העתידית. המסע נועד לפתח מודעות, אכפתיות ואחריות פעילה מתוך התנסות וחוויה ונערכים בהובלת מדריכי נוער מהעיר ובליווי מחנכות כיתות ו׳-ז' והכשרתן כמנטוריות להתפתחות אישית-חברתית של תלמידים. סדירויות עירוניות-חינוכיות - הקדמת מועד שיבוץ התלמידים לכיתות ז'. תכנון ויישום המסעות בהובלה פנימית עירונית על ידי פורום מעברים. השותפים לדרך נקודת המוצא בית להתפתחות אישית, מקצועית וארגונית נקודת המוצא עמותה לשינוי חברתי המקדמת תרבות ותפיסה דמוקרטית בחברה הישראלית נקודת המוצא מורות מובילות קהילה לשיפור ההוראה והלמידה נקודת המוצא יעד המהלך לכאן נרצה להגיע קהילה מקומית רב־עדתית ששותפיה מסוגלים לנהל יחסים אכפתיים ולפעול מתוך אחריות כלפי האחר והמרחב המשותף. תלמידים מדווחים על תחושת שייכות לבית הספר וליישוב, מצטמצם מספר התלמידים שמבקשים ללמוד מחוץ ליישוב, ופוחתת האלימות בין תלמידים בני העדות השונות. 24,000 תושבים 6 בתי ספר יסודיים במהלך 2 חטיבות ביניים במהלך ידע יישומי

יצירת תשתית עירונית לרווחה רגשית־חברתית, המחזקת את יכולתם של צוותי החינוך ללוות תלמידים בהתמודדות עם אתגרי החיים. חברות”א | מחוברת מהלך ה-SEL הרשותי בבני ברק נקודת המוצא ערכת החינוך מתמודדת בשנים האחרונות עם נטייה של המבוגרים לפתור בעיות במקום הילדים, מה שמקשה על פיתוח עצמאות והתמודדות עם אתגרים ברמת הפרט וברמת הקבוצה ויוצר מתח בין תפיסות חינוכיות לציפיות הורים. נקודת המוצא נקודת המוצא הדרך שינוי בארגון מערכת השעות ומבנה המשרה של צוותים חינוכיים, מאפשר יישום פרקטיקות המחזקות מסוגלות עצמית, מודעות חברתית וקבלת החלטות אחראית, בתמיכת מעבדות פיתוח רשותיות. נקודת המוצא הדרך יעד המהלך קהילה חינוכית המהווה סביבה מאפשרת ומצמיחה, בה ילדים ומבוגרים מתמודדים עם אתגרים באופן אישי וקבוצתי, ופועלים יחד מתוך מסוגלות, אחריות וחוסן. נקודת המוצא יעד המהלך נקודת המוצא רצף משברים לאומיים הציף מצוקות רגשיות־חברתיות עמוקות בקרב ילדים, ילדות ונוער בבני ברק. מערכת החינוך התקשתה להתמודד עם מצוקות אלו וסימנה צורך במענה חינוכי מערכתי רחב. הדרך ביסוס תשתית עירונית יציבה לקידום רווחה רגשית וחברתית ולהרחבת תפיסת התפקיד החינוכי של מלמדים ומורות, באמצעות בניית הסכמה הנהגתית, פיתוח תכני SEL מותאמים והכשרת צוותים מקומיים. יעד המהלך קהילה חינוכית המסוגלת לנהל שיח חינוכי ולתת מענה רגשי־חברתי לתלמידים ולתלמידות כך שיצליחו להתמודד עם אתגרי היום יום. נקודת המוצא כאן התחלנו בין השנים 2020–2023 חוותה בני ברק משברים עמוקים שכללו סגרים ממושכים בתקופת הקורונה, אסון מירון ופיגועי טרור, שהשפיעו עמוקות על בריאותם הנפשית והרגשית של ילדים ובני נוער. מערכת החינוך והקהילה התקשו להתמודד עם המצוקות, מה שהוביל לצורך במענה מערכתי רחב. העיר ביצעה מיפוי מקיף לזיהוי צרכים רגשיים-חברתיים באמצעות שאלונים, מפגשים מקצועיים ודיונים עם מנהלי מוסדות חינוך. הממצאים חשפו פערים בשלוש רמות: מערכתית, חינוכית ופרטנית. הדרך שלנו כאן מתחולל השינוי תיאוריית השינוי של תוכנית "חברות"א" גורסת כי במערכת החינוך החרדית בבני ברק חסרים שפה, כלים ולגיטימציה לעיסוק רגשי־חברתי, ולכן אם תיבנה תחילה הסכמה בקרב רבנים, מנהלים ובעלי תפקידים, ובמקביל יפותחו תכני SEL מותאמים תרבותית ויוכשרו צוותי חינוך מקומיים, אז הצוותים ירחיבו את תפיסת תפקידם, ירכשו כלים לעבודה רגשית־חברתית ויוכלו לשמש סוכני שינוי עבור תלמידיהם ואז תיווצר בעיר תשתית חינוכית יציבה לקידום רווחה נפשית וחברתית ותגדל המסוגלות של מערכת החינוך והקהילה להתמודד עם מצבים רגשיים מורכבים. כתוצאה מכך ישתפרו תחושת המסוגלות, המודעות העצמית והמודעות החברתית של תלמידים והתלמידות. המיומנויות המרכזיות שאנו מטפחים חשיבה חיובית פיתוח מסוגלות אישית, אמונה ביכולת לשנות ולהשפיע על המציאות, ולקיחת אחריות על בחירות והתנהגות אישית. מודעות עצמית זיהוי וויסות רגשות, הכרת העצמי ופיתוח יכולת בחירה מודעת בהתנהגות ובתגובות למצבים שונים. מודעות חברתית פיתוח תקשורת אפקטיבית, הקשבה ואמפתיה, חיזוק יכולת יצירת קשרים, שיתוף פעולה ופתרון בעיות חברתיות. ערוצי העשייה המרכזיים שינוי החומרה החינוכית והצורה בה פועלת המערכת מאפשר שינוי בשני מוקדים מרכזיים: היום אני רק מחנכת – הרחבת תפקיד המחנכת דרך מפגשים כיתתיים, קבוצתיים ואישיים מייצרת הזדמנויות מובנות להתמודדות עם אתגרים, בניית קשר ואמון וקידום שיח חברתי-רגשי בכיתה כשהמחנכת משמשת מודל לפיתוח מסוגלות ופתרון בעיות. למידה שכבתית – שתי כיתות לומדות עם שלוש מורות בקבוצות מגוונות. כך התלמידים מפתחים אחריות על תהליך הלמידה שלהם, ומחזקים מיומנויות ניהול עצמי ועבודת צוות. פעילויות רוחביות לקידום המיומנויות: מעבדות פיתוח ויישום – פיתוח וחשיבה משותפת של צוותי החינוך של פתרונות ופרקטיקות לאתגרים חינוכיים בנושאים חברתיים רגשיים. המעבדות מתקיימות בבתי הספר ובנוסף מעבדות רחבות עירוניות, בליווי מנחים מהארגונים השותפים. מנגנונים תומכי שינוי בר קיימא – 1. הערכה כמלווה תהליך שינוי ועבודה מיודעת נתונים; 2. פיתוח וחיזוק מנהיגות ביניים עירונית - מנהיגות חינוכית, יועצות, רכזות הערכה, מובילי SEL בית ספריים. העשייה בשטח בניית אמון פוליטי מקומי וציבורי – רתימת רבנים, מפקחים, מנהלים ומובילי דעת קהל, קבלת אישורים, ובניית לגיטמציה להכנסת השיח הרגשי־חברתי למערכת. בניית תשתית ארגונית מקומית – עבודה דרך מוסדות חרדיים מקומיים, יצירת שני מסלולים נפרדים לבנים ולבנות, והכשרת צוותי הובלה והנחיה מתוך הקהילה עצמה. פיתוח SEL בהתאמה תרבותית – פיתוח שפה, מושגים ותכנים מותאמים לחברה החרדית, כולל מיתוג מחדש, חיבור לארון הספרים היהודי, וסינון או ניסוח מחדש של תכנים רגישים. השותפים לדרך נקודת המוצא לחקר וליישום פסיכולוגיה חיובית נקודת המוצא נקודת המוצא למניעת אלימות ופיתוח אמפתיה נקודת המוצא נקודת המוצא יעד המהלך לכאן נרצה להגיע כל ילד וילדה ידעו להבין את רגשותיהם ולנהל אותם, להאמין ביכולתם לצמוח ולהתפתח, להרגיש ולהפגין אמפתיה, ליצור קשרים חברתיים מועילים ולהצליח להתמודד ביעילות עם אתגרי היום יום. 236,000 תושבים 19 מוסדות חינוך לבנות במהלך 17 מוסדות חינוך לבנים במהלך ידע יישומי רְשׁוּת מקומית הסיפור על תהליכי מתן משמעות ללמידה רגשית־חברתית בבני ברק

פיתוח מודל רשותי ואקסלרטור חינוכי ללמידה רגשית־חברתית בחברה הערבית, המבוססים על התרבות המקומית ומקדם שייכות, זהות, אייג'נסי ומיומנויות רגשיות. אלסנאבל מהלך ה־SEL הרשותי בבאקה אל־גרבייה נקודת המוצא ערכת החינוך מתמודדת בשנים האחרונות עם נטייה של המבוגרים לפתור בעיות במקום הילדים, מה שמקשה על פיתוח עצמאות והתמודדות עם אתגרים ברמת הפרט וברמת הקבוצה ויוצר מתח בין תפיסות חינוכיות לציפיות הורים. נקודת המוצא נקודת המוצא הדרך שינוי בארגון מערכת השעות ומבנה המשרה של צוותים חינוכיים, מאפשר יישום פרקטיקות המחזקות מסוגלות עצמית, מודעות חברתית וקבלת החלטות אחראית, בתמיכת מעבדות פיתוח רשותיות. נקודת המוצא הדרך יעד המהלך קהילה חינוכית המהווה סביבה מאפשרת ומצמיחה, בה ילדים ומבוגרים מתמודדים עם אתגרים באופן אישי וקבוצתי, ופועלים יחד מתוך מסוגלות, אחריות וחוסן. נקודת המוצא יעד המהלך נקודת המוצא באקה אל-גרבייה חווה עלייה בהתנהגויות פוגעניות של בני נוער, הנובעות מקושי בוויסות רגשות ותחושת שייכות נמוכה, על רקע אתגרי זהות כמיעוט בקונפליקט בחברה הישראלית. הדרך פיתוח מודל SEL רשותי הצומח מתוך התרבות המקומית, דרך אקסלרטור המאפשר לצוותים מובילים בכל מסגרת חינוכית לפתח תוכניות ייחודיות ומבוססות צרכים לקידום מיומנויות של זיהוי, ביטוי וויסות רגשות; פיתוח זהות עצמית; אייג'נסי. יעד המהלך הפחתת התנהגויות פוגעניות, הגברת תחושת שייכות וביסוס זהות עצמית וחברתית מכילה, תוך יצירת מודל SEL לחברה הערבית בישראל. נקודת המוצא כאן התחלנו באקה אל-גרבייה היא עיר ערבית במשולש, בעלת אוכלוסייה דתית הומוגנית של מוסלמים ואופי מסורתי שבו ערכי הדת מהווים חלק בלתי נפרד מההוויה החברתית. העיר מתמודדת עם עלייה בהתנהגויות פוגעניות של בני נוער, בעיקר ונדליזם ומטרדי רעש כלפי מוסדות ציבור. מיפוי רשותי זיהה שני מקורות מרכזיים לבעיה: קושי בזיהוי וביטוי רגשות בקרב בני נוער, הנובע משילוב של גורמים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים; ותחושת שייכות נמוכה על רקע אתגרי זהות מורכבים כקבוצת מיעוט בקונפליקט בחברה הישראלית, שהוחרפו עוד יותר בשנים האחרונות ובמיוחד בעת המלחמה. הדרך שלנו כאן מתחולל השינוי תיאוריית השינוי שלנו מתבססת על ההבנה שחיזוק תחושת שייכות והתמודדות עם אתגרי זהות דורשים פיתוח שצומח מתוך ההקשר החברתי-תרבותי הייחודי של באקה. לכן אנו פועלים ליצירת מבנים וסדירויות המאפשרים גיבוש מענים מקומיים שיחזקו את יכולתם של בני ובנות הנוער לפעול כסוכני שינוי חיוביים בקהילתם. המיומנויות המרכזיות שאנו מטפחים זיהוי, ביטוי וויסות רגשות זיהוי, ביטוי וניהול רגשות באופן מותאם תחושת אייג'נסי מסוגלות של פרטים וקבוצות לקחת אחריות ולהשפיע באופן חיובי על הסביבה פיתוח זהות עצמית זהות מגובשת שיש בה מקום למורכבות ולייצוגים של מגוון זהויות ערוצי העשייה המרכזיים שינוי החומרה החינוכית והצורה בה פועלת המערכת מאפשר שינוי בשני מוקדים מרכזיים: היום אני רק מחנכת – הרחבת תפקיד המחנכת דרך מפגשים כיתתיים, קבוצתיים ואישיים מייצרת הזדמנויות מובנות להתמודדות עם אתגרים, בניית קשר ואמון וקידום שיח חברתי-רגשי בכיתה כשהמחנכת משמשת מודל לפיתוח מסוגלות ופתרון בעיות. למידה שכבתית – שתי כיתות לומדות עם שלוש מורות בקבוצות מגוונות. כך התלמידים מפתחים אחריות על תהליך הלמידה שלהם, ומחזקים מיומנויות ניהול עצמי ועבודת צוות. פעילויות רוחביות לקידום המיומנויות: מעבדות פיתוח ויישום – פיתוח וחשיבה משותפת של צוותי החינוך של פתרונות ופרקטיקות לאתגרים חינוכיים בנושאים חברתיים רגשיים. המעבדות מתקיימות בבתי הספר ובנוסף מעבדות רחבות עירוניות, בליווי מנחים מהארגונים השותפים. מנגנונים תומכי שינוי בר קיימא – 1. הערכה כמלווה תהליך שינוי ועבודה מיודעת נתונים; 2. פיתוח וחיזוק מנהיגות ביניים עירונית - מנהיגות חינוכית, יועצות, רכזות הערכה, מובילי SEL בית ספריים. העשייה בשטח אקסלרטור לפיתוח יוזמות בית ספריות, באחד מבין שלושה מסלולים ייחודים: זיהוי וויסות רגשות, אייג'נסי ופיתוח זהות עצמית מורכבת. אקסלרטור כמנגנון יזמות הוא אחת הדרכים האפקטיביות לטיפוח אייג'נסי. תוצרי האקסלרטור מכוונים לטיפוח שלוש המיומנויות שבמרכז המהלך. אנו מבקשים לקדם מהלך מניעתי מערכתי מורכב ולכן האקסלרטור מתמקד בכיתות ה-ח גיל ביניים בוגר דיו להתחיל להתמודד עם שיח זהותי מורכב וצעיר דיו כדי לעצב תפיסת עולם פרו-אקטיבית. פעולות תומכות אקסלרטור: ליווי פרטני לכל אחד מבתי הספר; ליווי עירוני של כלל צוותי הפיתוח; ליווי פורום מדידה והערכה עירוני. עקרונות פעולה : מהלך מניעתי ומערכתי; פיתוח מקומי; מדידה והערכה מתמדת. השותפים לדרך בשיתוף הפיקוח מטעם משרד החינוך נקודת המוצא קידום למידה רגשית-חברתית בישראל נקודת המוצא פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי נקודת המוצא יעד המהלך לכאן נרצה להגיע קהילת בני ובנות נוער החשים שייכות עמוקה לבאקה, עוסקים בגיבוש זהותם האישית והקולקטיבית ומביעים את רגשותיהם בדרכים בריאות ומכבדות. הצעירים נוהגים באחריות במרחב הציבורי, מכבדים את המוסדות הקהילתיים ופועלים כסוכני שינוי חיוביים בסביבתם. מודל העבודה צומח ומתפתח בהובלת כוחות מקומיים, ומשמש השראה לקהילות מיעוט נוספות המתמודדות עם אתגרים דומים. 34,000 תושבים 8 בתי ספר יסודיים במהלך 3 חטיבות ביניים במהלך ידע יישומי

יצירת מרחב שבו בני ובנות נוער מובילים, יוצרים ומשפיעים באמצעות פסטיבל אמנות המחזק מסוגלות, חוסן ותקווה. הניצוץ מהלך ה־SEL במועצה האזורית אשכול נקודת המוצא ערכת החינוך מתמודדת בשנים האחרונות עם נטייה של המבוגרים לפתור בעיות במקום הילדים, מה שמקשה על פיתוח עצמאות והתמודדות עם אתגרים ברמת הפרט וברמת הקבוצה ויוצר מתח בין תפיסות חינוכיות לציפיות הורים. נקודת המוצא נקודת המוצא הדרך שינוי בארגון מערכת השעות ומבנה המשרה של צוותים חינוכיים, מאפשר יישום פרקטיקות המחזקות מסוגלות עצמית, מודעות חברתית וקבלת החלטות אחראית, בתמיכת מעבדות פיתוח רשותיות. נקודת המוצא הדרך יעד המהלך קהילה חינוכית המהווה סביבה מאפשרת ומצמיחה, בה ילדים ומבוגרים מתמודדים עם אתגרים באופן אישי וקבוצתי, ופועלים יחד מתוך מסוגלות, אחריות וחוסן. נקודת המוצא יעד המהלך נקודת המוצא בעקבות השבעה באוקטובר ותקופת הפינוי הממושכת חלה עלייה בתופעות של הסתגרות, אלימות ודכאון בקרב בני ובנות הנוער. היכולת שלהם לדמיין תמונת עתיד אופטימית נפגעה והאמון בעולם המבוגרים התנפץ. אנשי החינוך דיווחו עם תופעות של קושי בוויסות רגשות ובניהול עצמי של בני ובנות הנוער. הדרך פיתוח מהלך חינוכי- יצירתי בו בני ובנות הנוער שותפים להפקת פסטיבל אמנות גדול אליו יגיעו מבקרים מכל הארץ. המהלך מאפשר לבני ובנות הנוער לקחת מקום פעיל ויוזם, יוצר ומדמיין ולסחוף באנרגיה גבוהה את הקהילה כולה. את תהליך היצירה מובילים לאורך השנה אמנים מקצועיים ומעוררי השראה, במרחב קבוצתי מאפשר, דרך פדגוגיה ייחודית של עבודה בסטודיו. יעד המהלך יצירת מסורת של פסטיבל "הניצוץ" כמקור גאווה לבני ובנות הנוער ולקהילה כולה. חיזוק המסוגלות של בני ובנות הנוער ליצירה ובריאה של פעולות במציאות. עלייה ביכולת שלהם לווסת רגשות, להשקיע מאמץ לאורך זמן ולהתמודד עם אתגרים. חיזוק שריר הדמיון והיכולת לדמיין ולפעול למען עתיד חיובי. נקודת המוצא כאן התחלנו במועצה האזורית אשכול הטראומה חיה בגוף ובלב. בני ובנות הנוער באשכול נולדו למציאות מורכבת של סבבי לחימה וסכנה. בשבעה באוקטובר ובתקופת הפינוי שבאה לאחר מכן, הם חוו שבר נוראי; אובדן אמון בעולם המבוגרים ופירוק של כל מה שהיה מוכר. המשבר והשבר יצרו בקרב בני ובנות הנוער תחושה של אובדן שליטה וחוסר מסוגלות או מוטיבציה לתכנן ולהשפיע על העתיד. נפגעה היכולת שלהם לווסת, לנהל רגשות ולתפקד ביום יום. יחד עם זאת, דווקא בתוך המשבר התחדדה ההבנה שבני ובנות הנוער הם המפתח לצמיחה של האזור כולו. כשהם בוחרים לחזור ולהשפיע, הקהילה כולה צומחת. הדרך שלנו כאן מתחולל השינוי תיאוריית השינוי שלנו מניחה שאם נייצר מרחב יצירתי בלתי פורמלי בתוך בית הספר, שבו בני ובנות הנוער יצרו בחומר, ידמיינו יש מאין, יתכננו ויוציאו לפועל פסטיבל אומנות איכותי ומקצועי שיהפוך למסורת, אז לכל נער ונערה תהיה חוויה טובה של שייכות לקבוצה ומסוגלות להשתתפות בתהליך של יצירה. מתוך תהליך היצירה תגבר המודעות העצמית, היכולת לווסת רגשות, להשקיע מאמץ לאורך זמן ולהתמודד עם אתגרים. המיומנויות המרכזיות שאנו מטפחים אייג'נסי אישי וקולקטיבי היכולת של הפרט להשפיע על חייו והיכולת של הקבוצה לפעול יחד ולהשפיע על הפרט ועל הקהילה. גיבוש תמונת עתיד חיובית היכולת לדמיין תמונות עתיד מגוונות וחיוביות, להציב מטרות, לתכנן ולפעול להשגתן. ניהול רגשות המודעות של הפרט לרגשות שמפעילים אותו והיכולת לווסת ולנהל אותם. ערוצי העשייה המרכזיים שינוי החומרה החינוכית והצורה בה פועלת המערכת מאפשר שינוי בשני מוקדים מרכזיים: היום אני רק מחנכת – הרחבת תפקיד המחנכת דרך מפגשים כיתתיים, קבוצתיים ואישיים מייצרת הזדמנויות מובנות להתמודדות עם אתגרים, בניית קשר ואמון וקידום שיח חברתי-רגשי בכיתה כשהמחנכת משמשת מודל לפיתוח מסוגלות ופתרון בעיות. למידה שכבתית – שתי כיתות לומדות עם שלוש מורות בקבוצות מגוונות. כך התלמידים מפתחים אחריות על תהליך הלמידה שלהם, ומחזקים מיומנויות ניהול עצמי ועבודת צוות. פעילויות רוחביות לקידום המיומנויות: מעבדות פיתוח ויישום – פיתוח וחשיבה משותפת של צוותי החינוך של פתרונות ופרקטיקות לאתגרים חינוכיים בנושאים חברתיים רגשיים. המעבדות מתקיימות בבתי הספר ובנוסף מעבדות רחבות עירוניות, בליווי מנחים מהארגונים השותפים. מנגנונים תומכי שינוי בר קיימא – 1. הערכה כמלווה תהליך שינוי ועבודה מיודעת נתונים; 2. פיתוח וחיזוק מנהיגות ביניים עירונית - מנהיגות חינוכית, יועצות, רכזות הערכה, מובילי SEL בית ספריים. העשייה בשטח לאורך השנה, כל בני ובנות שכבה י’ שותפים לתהליך יצירה ששיאו פסטיבל אמנות קהילתי רב תחומי הפתוח לקהל הרחב. התהליך השנתי כולל: פיתוח פדגוגיה ייחודית המבוססת על: שילוב מרכיבים בלתי פורמליים כחלק ממהלך חינוכי המתקיים במסגרת בית הספר. פדגוגיית סטודיו מבוססת על למידה דרך עשייה, המדגישה תהליך, שיתוף וחשיבה ביקורתית לצד פיתוח יצירתיות ופתרון בעיות תוך קבלת משוב מתמשך. מודל הובלה משולב את כל אחת מהקבוצות מוביל אמן המתמחה בדיסיפלינה אמנותית ולצידו מדריך חברתי (ש”ש) שתפקידו לייצר קשר מתמשך בגובה העיניים גם מחוץ לזמן הפעילות. התכנית נבנית בהתאם לצרכים הייחודיים של כל קבוצה ושל כל נער ונערה. הכשרה ליווי ותמיכה יצירת מרחב ללמידה, שיתוף ותמיכה עבור צוות האמנים והשינשינים, בדגש על פיתוח כלים לעבודה רגשית־חברתית עם בני ובנות נוער שחוו טראומה מתמשכת. השותפים לדרך נקודת המוצא המוזיאון שבדרך נקודת המוצא בית להתפתחות אישית, מקצועית וארגונית נקודת המוצא יעד המהלך לכאן נרצה להגיע בני ובנות נוער הגאים בעצמם ובתוצרים שיצרו; שותפים, מפרגנים ותומכים בחבריהם ובחברותיהם לשכבה; לוקחים חלק פעיל בעיצוב הפסטיבל; מאמינים בעצמם, חולמים על עתיד טוב יותר ופועלים באופן אקטיבי כדי לממשו. בני ובנות נוער המצליחים להתמיד גם ברגעים של קושי ותסכול, ולפעול מתוך שיקול דעת ובוויסות רגשי. הניצוץ מתבסס כמסורת קהילתית מצמיחה שכולם רוצים לקחת בה חלק. 16,500 תושבים שכבת י' השכבה בה פועל המהלך 140 תלמידות ותלמידים 12 אומניות ואומנים ידע יישומי העזה, שותפות, אייג'נסי הסיפור על הקמת הפנימייה לשכבה י"ב מתיכון נופי הבשור באשכול בעקבות השבעה באוקטובר

הדרך מזמנת לנו נקודות עניין לצד אתגרים. לכן, נדרשת סקירה שתאפשר למובילי הדרך לקבל החלטות מושכלות על התאמת המסלול לצועדים, הערכת רמת הקושי ותכנון מיטבי של ההתקדמות. כמו מטיילים המעַדכנים את מפת הניווט שלהם, יצאנו לחקור את תוואי השטח המושגי. סקירות השטח של אורחא נולדו בנקודות שבהן הבנו שיש לעדכן את המפה: לבחון את המושגים בהתאם לתנאי השטח, להתמצא בהקשר שבו הם צומחים ולשרטט להם דרכים חדשות להמשך צמיחה. סקירות הדרך מזמנת לנו נקודות עניין לצד אתגרים. לכן, נדרשת סקירה שתאפשר למובילי הדרך לקבל החלטות מושכלות על התאמת המסלול לצועדים, הערכת רמת הקושי ותכנון מיטבי של ההתקדמות. כמו מטיילים המעַדכנים את מפת הניווט שלהם, יצאנו לחקור את תוואי השטח המושגי. סקירות השטח של אורחא נולדו בנקודות שבהן הבנו שיש לעדכן את המפה: לבחון את המושגים בהתאם לתנאי השטח, להתמצא בהקשר שבו הם צומחים ולשרטט להם דרכים חדשות להמשך צמיחה. צידה לדרך

כדי לצעוד בדרך לא תמיד די במפה טובה, חשוב גם להצטייד בכלים המתאימים. הכלים של אורחא נולדו מתוך המפגש בין רעיונות למעשה, ונועדו לסייע בתכנון, בהתבוננות ובקבלת החלטות בתוך מציאות חינוכית מורכבת. הם מציעים מסגרות חשיבה, שאלות מארגנות ודרכי פעולה המבוססות על ניסיון מהשטח, ומזמינים אנשי ונשות חינוך, רשויות וארגונים להתאים אותם להקשרים ולאתגרים הייחודיים שלהם. כלים כדי לצעוד בדרך לא תמיד די במפה טובה, חשוב גם להצטייד בכלים המתאימים. הכלים של אורחא נולדו מתוך המפגש בין רעיונות למעשה, ונועדו לסייע בתכנון, בהתבוננות ובקבלת החלטות בתוך מציאות חינוכית מורכבת. הם מציעים מסגרות חשיבה, שאלות מארגנות ודרכי פעולה המבוססות על ניסיון מהשטח, ומזמינים אנשי ונשות חינוך, רשויות וארגונים להתאים אותם להקשרים ולאתגרים הייחודיים שלהם. צידה לדרך