ההרצאה בוחנת כיצד האי-סדר החברתי של השנים האחרונות - ממגפת הקורונה, דרך עליית טכנולוגיות חדשות, מחאות פוליטיות ועד למלחמה ומשבר החטופים - משפיע על תפיסות העתיד והאייג'נסי של בני נוער בישראל. מחקרים מראים שינויים בערכים ובדאגות של בני נוער, עם עלייה משמעותית בחוסר הוודאות לגבי עתידם התעסוקתי כפי שמשתקף בנתוני OECD. ד"ר גירש מציג את מושג "אוריינטציית העתיד" הכולל מוטיבציה, התנהגות וייצוג קוגניטיבי של העתיד, ומדגיש את השירות הצבאי כצומת משמעותי בתכנון עתידם של צעירים ישראלים. האי-סדר החברתי מוביל לתוצאות לא רצויות כמו צמצום שאיפות, מוטיבציה נמוכה וחשיבה לטווח קצר. ההרצאה מצביעה על פערים משמעותיים בנגישות לחינוך בלתי פורמלי - שהוא כלי חשוב לטיפוח אייג'נסי - כאשר רק 17% מהתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך משתתפים בפעילויות אלו לעומת 43% מרקע גבוה.

הרצאה זו מציגה את ארגון "כוכבי המדבר" ואת פעילותו לפיתוח מנהיגות בדואית פורצת דרך בנגב. ההרצאה מתארת את המצב הדמוגרפי והחברתי בנגב, כולל פערים משמעותיים בין האוכלוסייה הבדואית לאוכלוסייה היהודית בתחומי חינוך, השכלה גבוהה ותעסוקה. "כוכבי המדבר" פועל דרך רצף התערבויות חינוכיות מגיל 14 ועד לבגרות, הכוללות כפר נוער, קבוצות מנהיגות בישובים, תוכניות שנת מנהיגות ותוכניות לבוגרים. הארגון מציג הישגים מרשימים בהעלאת שיעורי ההשכלה הגבוהה בקרב בוגריו (88% מהבוגרים הם דור ראשון להשכלה גבוהה), בחיזוק תחושת השייכות ובבניית גשרים בין האוכלוסייה הבדואית לחברה הישראלית הרחבה. תיאוריית השינוי של הארגון מדגישה את חשיבות שילוב בוגרי התוכנית בעמדות השפעה בקהילותיהם ויצירת דיאלוג מכבד בין החברות.

בשיחה מתואר סיפור הקמת הפנימייה בעין גדי עבור תלמידי כיתה י"ב מבית הספר "נופי הבשור" לאחר אירועי השבעה באוקטובר, יחד עם התובנות העיקריות שניתן ללמוד מהמהלך. יובל נבו מנתח את הגורמים להצלחת המיזם, תוך התמקדות בשלושה מושגי מפתח: העזה, שותפות ואייג'נסי. ההעזה התבטאה בנכונות לפסוע אל הלא נודע למרות הסיכונים; השותפות בין כל הגורמים - תלמידים, הורים, צוות חינוכי, משרד החינוך וגורמים נוספים - אפשרה להתגבר על חסמים בירוקרטיים ומכשולים שונים; התהליך פיתח והעצים את תחושת האייג'נסי של המשתתפים, והפך למודל חינוכי של התמודדות עם משבר.

ההרצאה של יוני צ’ונה עוסקת באייג'נסי בהקשר חברתי ו"כיתות מצמיחות": תובנות מ-20 שנה של ניסיונות יישום SEL בדגש חברתי בכיתות בישראל.

שהנאז מרעי ודן פינק מספרים על היציאה למסע כמכשיר לפיתוח אייג'נסי - על הדיאלקטיקה בין המקומיות והשורשיות ובין היציאה מהמוכר אל מרחבים חדשים והתנסות חדשה דרך הסיפור של מע'אר.

ד"ר נועה אלבלדה מסבירה כיצד אפשר לנצל את תכונת הפלסטיות של המוח על מנת לבנות תחושת מסוגלות, לטפח דפוס חשיבה מתפתח ולהקנות יכולת התמדה גם לנוכח אתגר וקושי.

ההרצאה עוסקת בהיבטים פסיכו-חברתיים של השיח הרגשי בחברה הערבית בישראל. היא מציגה כיצד גורמים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים משפיעים על האופן שבו רגשות מבוטאים ומעובדים בחברה הערבית, ובוחנת את ההשלכות של דפוסים אלה על רווחה נפשית וקשרים חברתיים. ההרצאה מתארת את המאפיינים הייחודיים של החברה הערבית-פלסטינית בישראל, שעוברת תהליכי שינוי ומודרניזציה מתמידים בשל האינטראקציה עם תרבויות שונות. היא מפרטת את הגישה הפסיכו-חברתית המבינה את ההתנהגות האנושית בהקשרה החברתי והתרבותי, ומסבירה כיצד ערכים בחברות אינדיבידואליסטיות וקולקטיביסטיות משפיעים על ביטוי רגשי. ד"ר רמדאן מציעה פרקטיקות שיכולות לקדם שיח רגשי בריא בחברה הערבית, כמו יצירת מרחב קבוצתי בטוח, שימוש בשפה של כוליות, שימוש במטאפורות ודימויים, התמקדות במצבים ושימוש באמצעים השלכתיים.

ההרצאה מציגה את החשיבות של פיתוח אייג'נסי אצל תלמידים כמרכיב מרכזי בהכנתם לעתיד לא ודאי. המרצים טוענים שלמרות אי-הוודאות לגבי העתיד, מיומנויות בין-אישיות, חברתיות-רגשיות ואופי חיובי יהיו תמיד רלוונטיים. ההרצאה מתמקדת בפיתוח רגשי ופיתוח חינוכי ערכי (SECD) המשלב מיומנויות חברתיות-רגשיות, פיתוח אופי, חינוך מותאם תרבותית ואקלים חיובי בבית הספר. המרצים מציגים את מושג המטא-מיומנויות, כאשר אייג'נסי היא ה"רכב", סקרנות היא ה"דרך", מטרה חיובית היא ה"יעד", וספקנות בריאה היא "מעקה הבטיחות". הם מדגישים את החשיבות של טיפוח מטרה חיובית אצל תלמידים ומציעים פרקטיקות בית-ספריות המגבירות סוכנות פרו-חברתית, כמו מתן בחירה לתלמידים, משוב מתקן, הזדמנויות לשירות והתנדבות, ובניית אווירה של כבוד הדדי ותמיכה.